החלטה בתיק מ"י 47126-08-11

כמבוקש.

<#4#>

ניתנה והודעה היום א' אלול תשע"א, 31/08/2011 במעמד הנוכחים.

<#5#>

החלטה

לפניי בקשה להארכת מעצרו של החשוד עד מחר, לאחר שנעצר היום לפנות בוקר בחשד לביצוע עבירה של תקיפת בת זוג.

מעובדות הבקשה עולה כי אזרח הבחין בחשוד כשהוא תוקף באלימות גסה את גרושתו וכדי משיכה בשערותיה, נגיחה בפניה, פתיחת פיה ויריקה לתוכו והטחת ראשה בפח. האזרח הזמין ניידת משטרה שעיכבה את החשוד ועל פניה של האישה הבחינו השוטרים בנפיחות.

ממהלך הדיון עולה כי תיק החקירה כולל אינדיקציות ראייתיות ראשוניות רק מטעמו של אותו אזרח שטרם נחקר וזוהי פעולת החקירה העיקרית מכוחה עותרת המבקשת להארכת מעצרו של החשוד.

סברתי כי אינדיקציות אלו מורות על חשד סביר הקושר את החשוד לביצוע העבירות המיוחסות לו ובהינתן גרסה ישירה ואובייקטיבי, כנחזה, מטעמו של אותו אזרח כפי שזו ניבטת מדוחות הפעולה והמזכרים אותם סימנתי בחותמתי, הרי שהתנהלות המתלוננת עצמה אינה מעלה ואינה מורידה לעניין הרף הראייתי כנגד המשיב.

סברתי כי בשלב זה אין ליטול סיכון כי פעולות החקירה הנדרשות תשובשנה וקיים יסוד סביר לחשש כי שחרור החשוד יסכן את ביטחון הציבור ואת המשך מהלכי החקירה.

הסנגור טען כי החשוד אינו מכיר את אותו אזרח אך לא מצאתי מי יתקע כף לידי כי אכן שחרורו של החשוד לא יביא לשיבוש מהלכי החקירה.

כמו כן, מסוכנותו של החשוד כלפי ביטחון הציבור מהווה עילת מעצר בפני עצמה.

מכל האמור, סברתי כי הבקשה מידתית משום שהיא מאזנת נכונה בין צרכי החקירה לבין המידתיות הנדרשת בפגיעה בחירותו של החשוד.

כמובן שאין באמור בהחלטה זו כדי לגרוע מסמכות הקצין הממונה על החקירה להורות על שחרור החשוד בתנאים בהתאם להתפתחות החקירה, תוך שאבקש כי במסגרת שיקוליו יביא בחשבון את טענת הסנגור באשר לבתו של החשוד, כפי שנטענה לפרוטוקול הדיון לעיל.

אין באמור בהחלטה זו כדי לגבש שיקול דעתו של הקצין הממונה.

מכל אלו ולאחר שהתרשמתי כי לא יהא בכוחה של חלופת מעצר, שלא הוצגה ממילא, כדי להפיג את מסוכנותו של החשוד בשעה זו,  אני מורה על הארכת מעצרו עד ליום 1.9.11 עד השעה 12:00.

זכות ערר כחוק.